גזר דין בתיק תפ"ח 13685-01-11

1.         הנאשם הועמד לדין בכתב אישום המייחס לו שתי עבירות אינוס, לפי סעיף 345(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן " חוק העונשין"), עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית לפי סעיפים 380 + 382(ב) לחוק העונשין, ריבוי עבירות של תקיפת בן משפחה, לפי סעיפים 379 + 382(ב) לחוק העונשין, ריבוי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א1) לחוק העונשין ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1) + (ב) לחוק העונשין.

2.         לאחר שמיעת מקצת הראיות ובתחילת חקירתה הנגדית של המתלוננת, הגיעו הצדדים להסדר טיעון. במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, שיש בו הקלה משמעותית לנאשם. עבירות המין נגד המתלוננת ועבירות האלימות כנגד הילדים נמחקו, ואילו עבירות האלימות שביצע נגד המתלוננת מותנו.

3.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשם והמתלוננת הינם פליטים מצ'אד, אשר הגיעו לארץ באמצע שנת 2007. בני הזוג נשואים זה לזו כארבע-עשרה שנים ולהם ארבעה ילדים, שניים מהם גרים עימם בארץ. בתקופה שבין חודש אוקטובר 2008 ועד יום מעצרו של הנאשם, 27.12.2010, נהג הנאשם להכות את המתלוננת ולהשליט עליה מורא, במעשים הבאים:

באוקטובר 2008, בהיותם בדירתם בעיר שדרות, תקף הנאשם את המתלוננת, בהיותה בהריון, בכך שהכה אותה בבטנה, בידה ובצווארה.

ביום 12.06.2009, בהיותם בדירתם בעיר תל-אביב, אחז הנאשם במתלוננת בכוח וגרם לה לשריטות ואדמומיות ביד. מיד לאחר מכן הוציאה מהדירה ונעל את הדלת.

בימים 11.06.2009 ו-12.06.2009 איים הנאשם לפגוע במתלוננת, באמרו כי יהרוג אותה.

בסוף שנת 2009, דחף הנאשם את המתלוננת במדרגות הבניין בו התגוררו, בעודה נושאת את בנם הרך בזרועותיה. כתוצאה מהדחיפה נפלה המתלוננת מהמדרגות ושברה את רגלה.

ביום 30.04.2010, הניף הנאשם כסא לעבר המתלוננת בכוונה להשליכו עליה, בעוד המתלוננת אוחזת את בנם הפעוט במנשא על גופה. במעמד זה אף הוסיף ואיים עליה הנאשם כי ירצח אותה.

ביום 27.12.2010, אסר הנאשם על המתלוננת לצאת לרכוש מצרכים ומשך אותה בכוח אל תוך הדירה. לאחר שהשתחררה מאחיזתו וברחה לרחוב, שבה אל ביתה, ושם הכה אותה הנאשם בפניה.  בסמוך לכך, ולאחר שהמתלוננת ברחה לדירת שכנתה, קילל אותה הנאשם ואיים עליה באמרו כי ישחט אותה ואת ילדיהם, בכל מקום שתהיה, וכן איים לפגוע בה באמצעות חגורת מכנסיו.

על יסוד מעשים אלה, הואשם הנאשם בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיפים 380 + 382(ב) לחוק העונשין, ריבוי עבירות של תקיפת בן משפחה, לפי סעיפים 379 + 382(ב) לחוק העונשין, ריבוי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א1) לחוק העונשין; והורשע בעבירות אלה על יסוד הודאתו במסגרת הסדר הטיעון.

4.         במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש רק לאחר שיוסדרו כל ההליכים לעזיבת הנאשם את הארץ, לאור הסכמתו לעשות כן מיד ולשוב לארץ מוצאו. במקרה כזה, יוטל עליו עונש מאסר שיהיה חופף לתקופת מעצרו.

מאחר ואפיק זה לא צלח, פנו הצדדים לאפיק השני שהתווה ההסדר וטענו  באופן פתוח לעונש.

טיעוני הצדדים

טיעוני התביעה

5.         באת כוח המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי, כהולם את חומרת העבירות ונסיבותיהן, הכל כמתואר לעיל, וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

בטיעוניה עמדה על כך כי מדובר בעבירות של אלימות במשפחה הנמנות ברף העליון בחומרתן, שהעונש המקסימאלי הקבוע בצידה של העבירה בדבר חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הינו עשר שנות מאסר.

עוד ציינה, כי יש לנקוט בענישה מחמירה בעבירות מסוג זה במטרה להעביר מסר ברור וחד משמעי - כי על אישה להיות בטוחה בביתה, שהוא מבצרה. ענישה קשה ומרתיעה ראויה במקרים הללו גם בגלל הקושי בחשיפתן של עבירות מסוג זה ובהשגת שיתוף פעולה עם הקורבנות. ענישה כאמור עולה בקנה אחד עם המגמה העולה מהתיקון בחוק העונשין בדבר הבניית שיקול הדעת והענישה של מתן בכורה לעקרון ההלימה.

אשר לנאשם, הגם שאין לו עבר פלילי, סבורה באת כוח המאשימה, בהתבססה על הפסיקה, כי מי שנוקט באלימות כלפי אשתו במשך שנים, אין לומר עליו כי הוא אדם נורמטיבי.

טיעוני ההגנה